מבצע 4 ב-100 של צומת ספרים שב אתמול לחנויות - תזכורת לפוסט בנושא.....

על רקע שובו של מבצע "4 ב-100" לחנויות, אנו מנצלים את ההזדמנות להפנות אתכם לפוסט שנכתב בנושא בעבר:

שובו של מבצע 4 ב-100

ויכוח גדול וער מתנהל במהלך השנים האחרונות סביב מה שניתן לכנות תופעת "ארבע במאה" (ותודה לצומת ספרים על השם הקליט). מצד אחד טוענים המתנגדים, כי הוזלת המחירים מביאה לזילות בערך שמייחס הציבור לספרים ולסופרים. מצד שני, טוענים המצדדים, כי הוזלת המחירים היא שמאפשרת לציבור הרחב, שאין ידו משגת לרכוש ספר אחד ב-90 ש"ח, לקרוא ספרים רבים ולהעשיר את עולמו התרבותי.

ונשאלת השאלה - מה עדיף?

שני הטיעונים - הבעד והנגד - נשמעים נכונים כל כך שההכרעה אינה פשוטה.

האם לא ראוי שכל אזרח - עשיר או עני - יוכל להעשיר את עולמו התרבותי? להינות מספרות יפה? להעשיר את שפתו כתוצאה מקריאה?

האם אין זה אינטרס חברתי כי כלל התושבים במדינה ייחשפו לעושר תרבותי ולעולמות השונים המוצגים בספרות? האם אין בכך כדי לקדם את ההבנה ההדדית בין מגזרים ואוכלוסיות שונות?

ואולם מנגד, קשה שלא להסכים כי ספר שנמכר ב-20 ש"ח ולא ב-90 ש"ח נדמה בעיננו כפחות ערך.

אם נחשוב לרגע על הספרים שמוצעים לנו במסגרת מבצעי "ארבע במאה" או "אחד ועוד שניים" - נראה שאנו תופסים אותם כספרים שהוצאות הספרים מעוניינות להיפטר מהם, כעודפים.

אם נחשוב על העובדה שסופר מתחיל מקבל בערך שקל או שניים לספר שנמכר בגלל המחירים הזעומים של המבצעים - נוכל להבין מדוע קשה לסופרים לקיים עצמם מכתיבה בלבד.

גם המסחור של הספרות - קנייה בכמות ולא על פי איכות דווקא - מביאה לתוצאה שאינה רצויה בהכרח.

אם כן, מה עדיף?

נראה כי הפתרון צריך להיות מאוזן. מצד אחד לאפשר לכלל האוכלוסיה גישה לספרות על כל גווניה, ומצד שני, לשמור על מעמדה של הספרות כתרבות עילית, ולא כעיתונות יומית.

פתרון אפשרי אחד הוא במסגרת חוק הספריות אשר קבע, כי כל אזרח רשאי להשאיל ספרים בחינם מספריה. פתרון כזה שומר על ערכם של הספרים והסופרים - ומאפשר לכל אזרח לקרוא כל ספר ובחינם.

אמנם סביר להניח כי מספר הספרים החדשים בספריות הינו דל, יחסית, וכי המועד בו יצליח מנוי בספריה לקרוא ספר חדש יהא מאוחר הרבה יותר מזה אם היה רוכש בחנות - אולם עדיין נראה כי האיזון האמור נשמר.

פתרון שני - ואולי רצוי יותר, הוא שימור המבצעים ולצד זאת, קיומה של ביקורת על הסכומים שמקבלים הסופרים מהוצאות הספרים.

ביקורת כזו עשויה לאפשר לסופרים לחיות מהכתיבה וממנה בלבד.