הארגון הסוציאליסטי הישראלי - מצפן, היה בשנות ה-60 וה-70 שם נרדף לעוכרי ישראל מבית, המבקשים למוטט את המפעל הציוני ההולך ונבנה בארץ ישראל. הצעירים חדורי האידיאולוגיה, אשר שברו את חומת הסולידאריות הישראלית והטיחו ביקורת בישראל, ובממסד, גם על במות בחו"ל - היו מעין סדין אדום מול עיני הישראלים שיכורי הניצחון במלחמת ששת הימים.
דר' ניצה הראל, היסטוריונית במקצועה, סוקרת בספרה החדש "מצפן: המצפון והפנטזיה", את הסיבות שהביאו לפרישת חברי מצפן מהמפלגה הקומוניסטית הישראלית, את התהליכים עימם התמודדו חברי הארגון מול החברה הישראלית, את הערכים והרציונאלים שעמדו בבסיס התנהלותם של חברי הארגון וכן את התנפצותם הפוליטית של רעיונות וערכים אלה אל קרקע המציאות.
הראל מעמתת את הרעיונות עם האופן בו בחרו חברי הארגון ליישמם; את האידיאלים למול הדרך בה ניסו חברי הארגון להוציאם אל הפועל ואת השאיפות למול התוצאות אותן הצליחו חברי הארגון להשיג. בייחוד עומדת הראל על התעקשותם של חברי הארגון לסטות מהסטטוס קוו הישראלי - כמו גם מכללי הפוליטיקה הישראלית - וזאת נוכח המחירים הכבדים ששילמו חברי הארגון, במישור המשפחתי, החברתי והאזרחי.
נראה, כי ספרה של הראל לא יכול היה לצאת בעיתוי רלוונטי יותר, שעה שישראל מתמודדת, גם כיום, עם משבר דה-לגיטימציה בינלאומי חריף, המחדד את התפיסות הסולידריות הפנים ישראליות עד כדי ניסיון להדיר את אלו החושבים אחרת מגדרי החברה האזרחית.
חוקים הקוראים לשבועת נאמנות, להצהרות כאלה ואחרות מצד מיעוטים, להחרמת אזרחים המדברים בחו"ל כנגד המדינה ולאיסור כניסה למדינה של אזרחים המבקרים את מדיניות הממשלה, הפכו במהלך השבועות והחודשים האחרונים לחלק אינהרנטי מההוויה הישראלית. ניסיונות ללכד את החברה הישראלית כנגד הביקורת המוטחת בה - ניסיונות שחלקם הגדול מובן נוכח עוצמת הביקורת עימה נאלצת להתמודד החברה בישראל - מביאים, לעיתים לכדי תוצאות מסוכנות המצביעות על עוורון פוליטי ומוסרי.
הוצאת ספרה של הראל דווקא בעיתוי הנוכחי חשוב, כאמור, משני טעמים: האחד, הוא מוכיח כי אין חדש תחת השמש, וכי חוקי הנאמנות אינם תולדת המאה ה-21. למעשה, פעילותה הבינלאומית של מצפן בביקורת על המדינה זכתה, כבר בשנת 1969 להצעת חוק (שלא עברה בסופו של יום), אשר ביקשה לשלול את דרכוני אלו המבקרים את מדיניות הממשלה (נשמע מוכר, לא?!).
הטעם השני חשוב יותר, כיוון שהוא מבהיר לכל אותם אלו החפצים לשלול את חופש הביטוי של קבוצות קיצוניות, אלו ואחרות, שאין לכך כל הצדקה ו/או טעם. ההיסטוריה והפוליטיקה מצליחות, כך על פי הסקירה של הראל, לתת את המקום הראוי לכל השקפה, ולנתב, באופן כמעט בלתי מורגש, את הרעיונות הנכונים למרכז הזירה.
כאמור, מדובר בספר חשוב ומרתק. ההיסטוריה של קבוצות פוליטיות בישראל, דרך החתחתים שעברו והניסיונות של הקונצנזוס הישראלי להתמודד עימן, משקפים, כאמור, את הוויתה של ישראל גם ארבעים שנה מאוחר יותר, בשנת 2010.
על מנת להפיג את חששם של אלו מביננו שחוו היסטוריה לא נעימה עם לימודי ההיסטוריה חשוב לציין, כי הגם שברור שמדובר בעבודת מחקר מקיפה, הרי שהכתיבה והתיאורים בספר נעימים וקריאים.
הספר מומלץ לכל מי שישראל ועתידה חשובים לו.
מצפן: המצפון והפנטזיה - דר' ניצה הראל - הוצאת רסלינג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה