הספר מציג סדרה של תמונות, נטולות מלל כלשהו, אשר לכאורה אמורות לגרום לקורא (או המעיין במקרה הזה) להמציא את הסיפור שלו.
התמונות מסודרות כך שהראשונה מהווה תקריב של חלק קטן מהתמונה, כאשר כל תמונה חושפת טפח נוסף (או עושה זום אאוט אחד) מזו שקדמה לה.
המחשבה הראשונית שלי הייתה שמדובר באחד מאותם "מבחנים" שנועדו לבחון את היקף הדמיון של הילדים.
ואולם מספר ימים לאחר שעיינתי לראשונה בספר שבתי ונטלתי אותו לידיי. הפעם, התחלתי לדפדף בספר מהעמוד הראשון ועד האחרון וגיליתי, להפתעתי, שנסחפתי לניסיון מתמשך של הבנת המציאות המתוארת - ללא מילים, כאמור - בספר.
באניאי הצליח ליצור סיפור אילם, אך מורכב מרבדים שונים. הספר מתאים, בו זמנית, לילדים בגיל הרך (ואפילו הרך מאד) ולמבוגרים. עיקרו של הספר הוא קבלת פרספקטיבה.
העובדה שהחווה הנראית כמרכז העולם בתמונת הפתיחה הופכת ראשית לחוות צעצוע בידי פעוטה, ולאחר מכן לחלק קטקטן מתפאורה במסך הטלויזיה - מחייבת את המעיין בספר להבין עד כמה כל פיסת מציאות הינה תחומה במימדיה ומהווה רק חלק מהתמונה הכוללת.
כאן המקום לציין, כי הגם שעל פניו מדובר בספר שמיועד לילדים - נראה כי מבוגרים יכולים ללמוד ממנו לא פחות, ואולם אף יותר. ההבנה, כי העולם הינו מורכב ומרובה מימדים אינה כזו שיש להשאיר אותה לילדים. מן ההבנה הזו (אשר הביטוי המושלם שניתן לה בספר הינו תמונת הסיום - וכן, רוצו לראות) - אפשר לצמוח ולהבין את מקומו של כל פרט בעולם.
בקיצור - ספר מרתק אשר יכול לשמש כל אחד מבני המשפחה - ללא כל קשר לגיל ומעמד.
זום (וגם זום 2) - אישטוואן באניאי - הוצאת כתר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה