אנטוניו גרמשי היה הוגה דעות מרקסיסט-קומוניסט באיטליה של ראשית המאה ה-20. כל מי שמכיר את ההיסטוריה יודע, כי איטליה הפשיסטית לא הייתה כר גידול אידיאלי להוגים כאלה, וגם גרמשי נשלח בשנת 1926 לכלא. אלא שבניגוד למרבית האסירים - הפוליטיים ובכלל - גרמשי לא בזבז דקה משהותו בכלא. למעשה, גרמשי יצר בכלא את אחת היצירות רחבות היריעה והתוכן, שהפכה להיות אחת החשובות בתחום הסוציולוגיה, הפילוסופיה פוליטית והתרבות. העובדה, כי גרמשי כתב את הגותו ללא שהועמדה לרשותו ספרות, ושעה שהיה נתון לפיקוח השלטון הפשיסטי, רק מחדדת את עצמת החיבור ואת יכולותיו של גרמשי עצמו.
"מחברות הכלא" שכתב גרמשי בכלאו תורגמו בכל רחבי העולם, ולא בכדי. המשמעויות הגלומות בהגותו של גרמשי הינן בעלות השפעה על חברות ותרבויות באשר הן. אין למעשה חוקר בתחומי הסוציולוגיה, הפוליטיקה, הפילוסופיה והתרבות שלא פנה לעיין בכתביו של גרמשי, המהווים, כאמור, חלק אינהרנטי מכל סילבוס אקדמי בתחומים האמורים.
ואולם, בעוד שאין כל טעם להמליץ על גרמשי בפני אנשי המקצוע, נראה כי היכרותו של הציבור הרחב (או זה שאינו עוסק באקדמיה בתחומי הרוח והחברה) עם גרמשי נמוכה באופן די מפליא.
אמנם הגות מרקסיסטית-קומוניסטית אינה בראש טבלת הטרנדים הנכונים לחורף 2011 (ולמעשה, אינה טרנדית כבר שנים די ארוכות), ואמנם, השטחיות הרעיונית פושה בכל רבדי החברה הישראלית (כמו גם ביתר מדינות העולם - יש להוסיף), אבל נראה, כי רבים מהרעיונות של גרמשי יכולים היו לסייע לנו בהבנת המציאות החברתית-פוליטית שלנו, כאן בישראל. וכבר למדנו שלהבנה יש מרכיב מרכזי בעיצוב המציאות.
ההוצאה המחודשת, המתמקדת באחד התחומים עליהם כתב גרמשי - ההגמוניה ומשמעותה - מציפה שוב את אחד הנושאים שאמורים היו לעניין כל אזרח ישראלי באשר הוא. ההתמקדות של ההוצאה המחודשת דווקא במושג ההגמוניה אינו צריך להפליא את מי שמכירים את כתביו של גרמשי. גרמשי מייחס מקום מרכזי למושג ההגמוניה בתפקוד התרבותי, הפוליטי והחברתי - וממילא, נראה נכון וראוי לייחד למושג משמעותי זה מעמד בהגותו של גרמשי.
דווקא בישראל - בה פשתה ההגמוניה של תנועת העבודה עד לשלהי שנות ה-70, ואשר יש הטוענים כי ראשיה משמרים אותה באמצעים אחרים עד ימינו אנו - נראה היה כי קיימת חשיבות רבה להבנת המושג הגמוניה, ובעיקר להשלכות שיש לקיומה על החברה והתרבות. ברמה העקרונית, אם כן, טוב היה לו כל אזרח המבקש להיות מעורב בחיים הציבוריים, התרבותיים או הפוליטיים, ייחשף, לכל הפחות, להגותו המרתקת של גרמשי.
יחד עם זאת, ובניסיון להשאיר שתי רגליים על הקרקע, סביר להניח כי ספרו של גרמשי לא ייכלל במבצעי "ארבע במאה" הקרובים, ואם יכלל, לא יהא מהספרים הראשונים שייחטפו מהמדף. ואולי, דווקא המהדורה המחודשת, המתורגמת באופן רהוט ונעים לקריאה, תאפשר את הרחבת מעגל הנחשפים להגותו של גרמשי - ואם כך, אנחנו, כחברה, הרווחנו.
על ההגמוניה (מהדורה מחודשת): מבחר מתוך "מחברות הכלא" / אנטוניו גרמשי [תרגום: אלון אלטרס] - הוצאת רסלינג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה