לפני כחצי שנה רעשה הארץ בשל הגזענות שהתגלתה בבית הספר לבנות בעמנואל - שם ביקשו הורי הילדות האשכנזיות להפריד את מוסד הלימודים של בנותיהם מזה בו לומדות בנות ממוצא מזרחי. ניחוח הגזענות התעצם שעה שהורי התלמידות האשכנזיות מוכנים היו למסור את נפשם ולילך לישב בבית הסוהר - וכל זאת על מנת לשמור על ההפרדה העדתית בבית הספר. אחד הסוגיות התמוהות בפרשה הייתה התנהלותה של תנועת ש"ס, אשר נוסדה והתבססה אך תודות לגזענות רווחת זו.
בניגוד למצופה, תנועת ש"ס לא גינתה את בקשת הציבור האשכנזי להיפרדות. להיפך. ראשיה גינו את פניית העמותה הספרדית לבית המשפט. אחת הטענות שהופנו כנגד ראשי ש"ס באותה העת הייתה, כי בעוד שרוממות עטרת הספרדים בלשונם, הרי שילדיהם לומדים בישיבות אשכנזיות מובחרות ולא במוסדות הספרדיים, הנחשבים, בציבור החרדי, לטובים פחות.
ואולם באם להאמין למציאות הנחשפת בספרו של ארי איתן, "ידיד נפש", לא בטוח כי כדאי לקנא באותם "ילדי אצולה" ספרדיים, אשר "זכו" ללמוד בישיבות העילית האשכנזיות.
בספרו הראשון חושף אותנו איתן למציאות המורכבת עימה נאלצים להתמודד נערים ממוצא מזרחי ש"זכו" והתקבלו ללימודים גבוהים בישיבות ליטאיות מרכזיות ומובחרות. הקונפליקט עימו מתמודדים הנערים מרגע כניסתם לבית המדרש ועד פרישתם לשנת הלילה מקיף הוא את כל היבטי חייהם. הרצון להצליח מחד, ולשמור על הזהות, מאידך, אינו מאפשר לנערים צעירים אלה למצוא את השלווה אותה הם מבקשים. שאיפתו של הנער המזרחי, השונה, לצאת מעורו ולהיות דומה לכלל, מביא אותו להתנכר לדומים לו, ולאבד בכך את אותם ערכים שביקש לרכוש.
בהקשר זה ראוי לציין את הערך המוסף הקיים בספרו של איתן. הגם שעיקר העלילה הינה התמודדותו של ציון עם המערכת כולה, הרי שאיתן מצליח לתאר בספרו, באופן יפה ורחב, את עולם הישיבות החרדי, על תככיו ומתחיו. בשונה מספרים רבים בעבר אשר עסקו בציבור החרדי, איתן מבקש להביא תיאור אותנטי, גם אם כואב, של עולם הישיבות החרדי. הכרת עולם הישיבות לציבור הקוראים, יש בו כדי לחשוף עוד טפח מהאופן בו מתנהלת החברה החרדית, השוכנת כה קרוב, אולם מתקיימת כה רחוק.
קריאתו של הספר קולחת, העלילה מצליחה לסחוף וקולות הלימוד בבית מדרש ממשיכים להישמע גם לאחר שמניחים את הספר לצד המיטה.
ידיד נפש / ארי איתן - בהוצאת ידיעות ספרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה