איני יודע כמה מכם ראו את אולפן יום הזכרון שהגישה אושרת קוטלר ביום הזכרון לחללי מערכות ישראל בשנת 2003. איני יודע גם בליבם של כמה מכם נחרטה התמונה, המרגשת כל כך יש לומר, של מגישת חדשות דומעת נוכח סיפורה הקשה של משפחה ששני הוריה נרצחו בפיגוע טרור. הסיטואציה יצרה, אצלי, כמו גם אצל ישראלים רבים אחריםתחושת אמפתיה והזדהות עם קוטלר, אשר שברה את תדמית מגישת החדשות האפטית, האובייקטיבית וחסרת הרגשות.
קוטלר מתארת את הסיטואציה כך:
"נפלאות דרכיה של הטלוויזיה ועוד יותר מזה של צופיה: הפכתי ליקירת האומה. "המגישה הרגישה", כך כינו אותי, לחרדתי, לא מעט מצופַי שהשפיעו עלַי קיטונות של אהבה. הדמעות שלי שיחררו כנראה את בלוטת הדמעות הקולקטיבית. הישראלים מאוד אוהבים לבכות על עצמם, והאמת היא שלא חסרות להם סיבות."
אצל קוטלר, מסתבר, הייתה זו נקודת מוצא למסע שלטענתה שינה את חייה.
המסע, כמו גם הגורמים שהביאו את קוטלר לצאת אליו, מתוארים בספרה המרגש והמעניין של קוטלר "סיפור שמתחיל בדמעות". ספר זה, אשר יצא לראשונה בשנת 2006, יוצא כעת במהדורה מחודשת בהוצאת כתר, וזוהי הזדמנות מצוינת לשוב ולהמליץ עליו.
מסעה של קוטלר נועד למצוא את השקט והרוגע הפנימיים שלה. היא ביקשה לעשות זאת באופן ייחודי, מבלי לאמץ את הנתיב ההמוני של בריחה מהמציאות. קוטלר מתארת בספר את ניסיונה לאתר את האושר האמיתי בתוך גדריה של המציאות בה היא מתקיימת - תהליך אשר מבקש לקרוא תיגר על התפיסה המקובלת.
אין ספק כי העובדה שקוטלר היא אשת חדשות מוכרת מוסיפה עניין לתהליך המסע המתואר בו, אבל חשוב לציין, כי תהליך המסע והרעיונות עליהם עומדת קוטלר, מעניינים הם ללא קשר לזהות המחברת. מדובר בתיאור תהליכי מרתק, אשר יש בו כדי לתת פתרון נוסף לכל מי שלא מחפש מפלט.
סיפור שמתחיל בדמעות/אושרת קוטלר בנגל - הוצאה מחודשת - כתר ספרים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה