פרטים עלי

אתר bookwatch הוקם על מנת לשמש קהילת קוראים. האתר עוסק בספרות, וכולל חוות דעת, סקירות וביקורות על ספרות ישראלית ומתורגמת.

יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

ברכות לזוכי פרס ראש הממשלה לספרות

אתר ספרים, רבותיי, ספרים וצוות bookwatch מברכים את זוכי פרס ראש הממשלה לספרות לשנת 2010.

הזוכים בפרס הם הסופרים אורלי קסטל בלום,  אסף גברון, גבריאלה אלישע, יוסף אורן, יניב איצקוביץ', יעל הדיה, יצחק בר-יוסף, ישראל ויסלר (פוצ'ו), מאיר ויזלטיר, אלחנן ניר,מירה מאיר, עיינה ארדל, ישראל פנקס ותמי שם-טוב.

ברכות.

חבלים וצלבים / איאן רנקין


הלנה מגר - טלמור (כן כן, זו המיתולוגית) על חבלים וצלבים של איאן רנקין




כתיבתו של איאן רנקין מושכת חוט שומר עומק ורכות, מעודן, על פני ממשות נעדרת, תלושה ומחוברת במתח נהדר שהורג את הנכתב דווקא בעגינתו אל מול פני ההתרחשות הסיפורית.

ישנם ספרי מתח בהם דמותו של החוקר/הבלש היא הסיפור המקביל להתרחשות. מרתק לעקוב בספרים אלה אחר השזירה האמיצה בין העלילה לבין החוקר, בין המקומות בהם הסיפור פוגש את המניע אותו לבין נקודות הפרידה בין השניים - החוקר פונה לחייו ותעלומת המתח ממשיכה את מסע האופל שלה.
הסופרים שצולחים ליצור את הריבוד החד הזה נראים בעיניי כענקי ספרות המתח. כזהו איאן רנקין.

הספר 'חבלים וצלבים' מתרחש למעשה במקום שהוא מתחת למקום. על פני שטחה של אדינבורו נחטפות ילדות בנות שתים-עשרה וחטיפתן הסידרתית יוצרת את הפחד ואת הנואשות לקריאת החיפוש אחר הבנת הפשע ומציאת הפושע.
הפחד והנואשות הם העיר התחתית - ירכתי חוויותיו של החוקר המשטרתי ג'ון ריבוס.

כן, ג'ון ריבוס נכנע לתדמית החוקר המודרני הקלאסי - הוא מעשן יותר מידי במודעות נאבקת להפסיק, הוא שותה, הוא גרוש עם ילדה בת שתים-עשרה שיחסיו עמה נתקעים בריחוק אנושי מובן. הוא לא זוהר, הוא לא מצליחן, הוא נמצא במערכת משטרתית שחוקה ומעורר צרות-עין מצד מפקדיו.
אלא שלג'ון ריבוס ישנו מסע צלב ארוך ומתמשך, היסטורי משלו, זה המתעורר בדרך ייסורים בלילותיו ההזויים והצווחים, אין תמה איפוא, שהספר נפתח בבית הקברות ביום השנה למותו של אביו, ריבוס מתהלך בימיו בין ארצות המתים-החיים.

דרך איטית מזמין אלינו רנקין. זהו אינו ספר מתח הנקרא באחת בנשימה עצורה. האפילה - אינה משתייכת לפושע ברור, צל ואפלולית הם חלק בלתי נפרד מתאורת המקום, והמקום שמתחת למקום. אביו של ריבוס היה מהפנט, קוסם, אחיו המשיך את דרכו. מה מתוך אחיזת העיניים שייך לבמה המוארת ומה עולה מתוך צללי הזיכרון הרדוף? מה יעלה חיוך בקהל, לחש התפעלות ומחיאות כפיים ומה יוותר כמקבע את הטעם המר שבשעשוע. היכן מתחבאת האמת?

לא, ג'ון ריבוס אינו בלש מהורהר, הוא אינו פילוסוף. איאן ארקין אינו מעלה תהיות לרחובות אדינבורו, הוא מותיר חבלים שאינם מגדירים מתחמי תשובות, אינם מהווים עוגנים, אלא הם פתילים פרומים המגיעים לסיפו של ריבוס בדמות מכתבים תמוהים שרק אחר-כך ייקשרו כולם בחבל אחד עבות, וכך דווקא קצוות החבלים המפוררים הם קשרים בלתי פתורים - ואילו הפיתרון היא באחיזה האמיצה של השרכים זה בזה.
אך כל אלה, כאמור הן התרחשויות של מתחת.

התנועה שמעל היא תנועה סזיפית, התחקות של רמז אחר שביבו. התמקמות של דמויות המסעפות את העלילה לעוד נקודות מבט - האפרוריות בהליכתו ובמהלכיו של ריבוס מנגדת לזוהר המנצנץ שכל היבט שכזה נושא עמו, גם כותרות העיתון הפורשות את הזוועה מחדירות אל הסיפור עיתונאי עיקש המשוכנע שעלילת הפשע, בכלל מסתירה פשע אחר, גדול יותר, שערורייתי יותר שכתיבתו עוד תחשוף.

וכך, הכתיבה והקריאה הופכות גם הן לדמויות סמויות בספר. עוד חבל מתח שריבוס נאחז בו, כמונו הקוראים. כתב החדשות ממלא פינקס קטן, מכתבים מגיעים לפתחו של ג'ון, בתו מנוייה בספרייה העירונית ולמרתפיה - יתנקז ארכיון מחול השדים האחרון. ההליכה המצויירת שמתווה איאן דוחקת אותנו לנסות להבין האם ג'ון ריבוס הוא בלש כתוב או חוקר בממשות כתובה, ואפשר רק להתפעם מהיכולת הסיפורית הזו של רנקין.

הצליבה הידועה בהיסטוריה, מול עיני ההמון מהפכת את משמעותה אצל ג'ון ריבוס, או אולי דווקא מבהירה את מהותה - זעקות הכאב נעוצות בבשר החי מתוך עולם שכולו בדידות. אין בו תובנות נשגבות, אין בו נבואה אלוהית, אפילו הפיקחון מתעתע בו. קישיון העצמות והעצמיות מעלים אל המקום שמתחת למקום את הצללים המתארכים של הרוח, מוסרים אותם לניקוב המוּסָר בדייקנות אפילה ועדיין שומרים על שארה ושייריה בכתיבה שלא מעט פעמים נוגעת בליריקה, שהלא הכתוּב הוא חלק מאודק ומהודק בתוך הדקדוק המקרי והגורלי שלה.

מהותו של חבל התלייה, בדמות הנושאת בדין ללא דיין, חבלי מוות, נוכחת בספר ונוכחת בסיפור. אך יותר מכל - נוכחת בדמות שמתהלכת לאט בחשיכה אנושית שכתיבתה המדוייקת מאצילת השראה, מוארת בקדרותה.

חבלים וצלבים ראוי לפיכחון קוראיו.

חבלים וצלבים - איאן רנקין - הוצאת רימונים

יום שני, 29 בנובמבר 2010

הכי אחים - שלומי פרי

"כשמשעמם לי, אני צובט את אחותי. היא צורחת, אמא מתרגזת, אבא מתחמם - עכשיו כבר לא משעמם !"



הסיטואציה המתוארת הינה אחת מיני רבות, עליהן עומד שלומי פרי בספרו "הכי אחים". למעשה, פרי מצליח ללקט מגוון רחב של סיטואציות במערכת היחסים שבין אח לאח, ובין אחים להורים - ולהכניס אותן, בצורה משעשעת וכשרונית במיוחד, לספר אחד.

קריאה בספר מעידה על יכולתו המופלאה של פרי לתפוס את אותן התמודדויות עימן מתמודדים ילדים והורים מידי יום ביומו - בין אם מדובר בהתמודדות בין אחים, בין אם מדובר בהתמודדות בין הורים וילדים ובין אם מדובר בהתמודדויות עצמיות. הצלחתו של פרי מתעצמת, שעה שתיאור ההתמודדויות כולן נעשה מנקודת מבטם של הילדים, כך שהקוראים הצעירים יכולים להזדהות עם גיבורי הספר, ללא כל קושי.

ספר מקסים, נעים לקריאה, המצליח לתפוס את תמצית ההתנהלות המשפחתית.

מומלץ

הכי אחים - שלומי פרי - הוצאת רימונים


חיים ומוות ביד הלשון - שלמה אבס




הספר, חיים ומוות ביד הלשון, מביא לקוראים חמישה עשר סיפורים, אשר מטרתם לקדם את לימוד הלשון העברית, כמו גם את ההכרה של פתגמים וניבים עבריים. בספר מבקש המחבר לקשר בין פתגמים שגורים בשפה העברית - ובהם "תפסת מרובה לא תפסת", "איזהו עשיר? השמח בחלקו", "אין עשן בלי אש" ו"פתי מאמין לכל דבר" - ובין משמעותם המקורית. הספר מבקש לקדם את ההכרה בחשיבותה של השפה כגורם מאחד, המאפשר קיומה של פעילות משותפת. כמו כן מבקש הספר - כפי שמתבקש משמו - להבהיר את חשיבות הדיבור והשיח, את הנזקים והקשיים שעלול הדיבור ליצור, ומאידך גיסא, את היתרונות העצומים הגלומים ביצירת השיח.
ספרו של שלמה אבס, חיים ומוות ביד הלשון, מצטרף לספרו של אפרים סידון משלי משלי, אשר מעמיד אף הוא בחזית את השפה העברית, פתגמיה וניביה. ספר זה מעניק למורים ולהורים כלי נוסף, באמצעותו ניתן להעניק לתלמידים היכרות עם מושגי יסוד בשפה העברית באופן חוויתי ומהנה.
סיפוריו של אבס, המתבססים בעיקרם על סיפורי עדות ישראל, משכיחים מהילדים את העובדה, כי, למעשה, הם בעיצומו של הליך למידה מתמשך בנבכי השפה העברית. נראה, כי חווית הקריאה מבטיחה, כי הפתגמים והניבים השונים יקבלו את משמעותם האמיתית, וזאת תוך הטמעתם בקונטקסט הנכון.

ספר מומלץ, מתאים למורים בחינוך היסודי (בעיקר), וכן להורים שרוצים לחוות ביחד עם ילדיהם את ביטויה היפה של השפה העברית

חיים ומוות ביד הלשון - שלמה אבס - הוצאת עגור

יום ראשון, 28 בנובמבר 2010

מבצע בהוצאת רסלינג


מבצע בהוצאת רסלינג:

חברי ההוצאה בפייסבוק יהנו מהנחה בשיעור של 10% על כל ספרי ההוצאה.
מנויי ההוצאה יהנו מהנחה בשיעור של 20% על ספרים חדשים, ועד 70 אחוזי הנחה על שאר קטלוג הספרים.
להצטרפות למועדון המנויים: אתר הוצאת רסלינג


ארוחת בוקר עם סוקרטס - רוברט ר. סמית



ארוחת בוקר עם סוקרטס מאת רוברט ר. סמית הוא ממתק פילוסופי שמאפשר גם לאלה מביננו שאינם בוגרי תואר ראשון במדעי הרוח להבין את המשמעות הטמונה בפעולות הפשוטות ביותר.

ספר קליל (הכל יחסי, כמובן) אשר מאפשר הצצה להגות הפילוסופית והסוציולוגית - זאת באמצעות קישור של כל אותן תובנות לחיי היום יום של כל אחת ואחד מאיתנו.

למי שמחפש משמעות כבר בזמן צחצוח השיניים, ובכלל...

מומלץ !!! 

ארוחת בוקר עם סוקרטס - רוברט ר. סמית - הוצאת מודן

הבן הטוב - שי גולדן




ספרו של שי גולדן - הבן הטוב - מתאר את סיפור חייהם של גולדן ואחיו, הנלקחים יום אחד מבית היתומים בו גדלו לחיקה של משפחה אמיתית, משפחתם של אריה ואוולין גולדן. הספר מתאר את חוויותיהם של שני האחים, את התמודדותם עם זכר ההורים הישנים; עם נוכחות ההורים החדשים, וכמובן, עם החברה הסובבת אותם.

הספר, אשר ראה אור לראשונה בשנת 2008, הינו ספרו הרביעי של גולדן, ואולם הוא האישי והמרגש מכולם. הגם שאין מדובר בספר חדש, נראה כי הופעתו של גולדן בסדרת הטלויזיה "מחוברים" - בה סיפק גולדן הצצה פרטית (ויש האומרים, פרטית מידי) לחייו הפרטיים, הזוגיים והמשפחתיים - שופכת אור חדש על עלילת הספר. באם נבקש לעשות השוואה, הרי שסדרת הטלוויזיה הינה למעשה גרסת הסרט של הספר - גרסה, אשר נופחת חיים באותן דמויות המבססות את העלילה המרגשת.

דמות ההורים המאמצים, אריה ואוולין, דמותו הייחודית של רן, אחיו של שי, וכמובן - דמותו של שי גולדן, עורך מוסף הארץ ואחד הכותבים המוכשרים בישראל - מספקות חווית קריאה מרגשת ומרתקת, המחייבת את הקורא להזדהות עם רגעי המשבר כמו גם רגעי האושר שאלו חוות במהלך הספר. העלילה מרתקת מבחינה אנושית. יכולתו של גולדן לתפוס את כל אותם רגעים קטנים, אך משמעותיים כל כך, בחייו, בחיי אחיו, ובחיי משפחתו, מצליחה להוציא את הסיפור מבנאליות אפשרית ומתבקשת, למרחבים אמיתיים של רגש והתחברות.

יכולתו של גולדן להתעמת עם עברו - יכולת אשר מצאה ביטוי, כאמור, גם בסדרה מחוברים - מאפשרת לקוראים להתייצב במרכזו של העימות, במוקד הקונפליקט. שוב אין הקוראים נדרשים להביט על ההתמודדות האמורה מן הצד. הם יכולים - לו רוצים הם בכך - ליטול חלק פעיל בסערת הרגשות אותה מציע גולדן בספרו.

לא נראה שיש חולק על התברכותו של שי גולדן בכשרון כתיבה, ואולם בספרו זה מצליח גולדן לשבור את מחסום האותיות ולהעניק למילים, למשפטים, לפסקאות, תוכן רגשי של ממש.

ספר מרגש ומומלץ ביותר.

הבן הטוב - שי גולדן - הוצאת כנרת זמורה ביתן

מבצע לחנוכה - מכירת חיסול ידיעות ספרים

מבצעים***מבצעים***מבצעים

בין מבצעי המכירות הגדולים שמנהלות רשתות שיווק הספרים סטימצקי (שלושה במחיר אחד) וצומת ספרים (ארבעה במאה), מציעות הוצאות הספרים מבצעים קטני היקף, אך איכותיים לא פחות. במסגרת זו נבקש לעדכן אתכם אודות מבצעים "נסתרים" מעין אלה, אשר ראוי כי יהיו מוכרים לציבור אוהבי הספר.

הפעם נעדכן על שני מבצעים:


האחד, מבצע של מועדון ה"ספריה החדשה" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אשר מציע ספרים מקסימים במחירים נמוכים במיוחד. בין הספרים המוצעים במסגרת המבצע ספרו של ואלזר - איש שלא הבחין בשום דבר (וראה המלצה של שירה כהן); כל השירים 3 - שירי דוד אבידן; דפוק וזרוק בפריז ובלונדון של אורוול; האיש שידע לעופף מאת קארל צ'אפק וכן ספרים נוספים מאת חנוך לוין, ג'יי די סלינג'ר, אורלי קסטל בלום ועוד.
מחירי הספרים נעים בין 25 ל-35 ש"ח בלבד (ספרו של אבידן ב-48 ש"ח).


השני, מבצע חנוכה של הוצאת שלם. במסגרת המבצע יוכל מי שירכוש ספר אחד במחיר מלא להוסיף 10 ש"ח ולקבל שני ספרים נוספים של ההוצאה. בין הספרים בהוצאת שלם: ספריו של הנרי קיסינג'ר - משבר ודיפלומטיה; אי ציות ודמוקרטיה של מרטין לותר קינג, הבן; מעבר למידה הטובה של אליסטייר מקינטאייר; קלאסיקות כמו לויתן של תומס הובס, פטריארכה של רוברט פילמר או על החירות של ג'ון סטוארט מיל וכן קפיטליזם וחירות של מילטון פרידמן.

יום שבת, 27 בנובמבר 2010

מה ילדים צריכים לאכול - דר' הגר שפר



העולם המערבי אימץ זה מכבר את התובנה, כי המזון שאנו אוכלים הינו מרכיב משמעותי בחיינו, הפיזיולוגיים והרוחניים. שאלות כמו יכולתו של המזון להביא לשיפור יכולותיו הפיזיות של הגוף, כמו גם השפעות התזונה על מצבי הרוח והנפש, מעסיקות רבים בעולם ותופסות חלק מהותי בתרבות הפנאי. ואולם בעוד שבתזונת מבוגרים עיקר העיסוק הינו בנושאי דיאטות, השמנת יתר ויכולתה לשמש כמונעת מחלות - הרי שתזונת ילדים נתפסת כחלק מהותי ממשימתם של הורים לגדל, באופן נכון וראוי, את ילדיהם. אם נוסיף לכך את העובדה, כי ילדים, על דרך הכלל, מעדיפים לאכול "על הדרך", בין משחק למשחק - נראה, כי המשימה להכין לילדים ארוחות טובות, מזינות ומאתגרות מספיק, קשה על אחת כמה וכמה.

בדיוק לצורך זה ריכזה דר' הגר שפר עבורכם, ההורים, מתכונים בריאים ומגוונים, אשר יאפשרו לכם למצוא שפה משותפת, מבחינה קולינארית, כמובן, עם ילדיכם. ואולם לצד המתכונים, כולל המדריך "מה ילדים צריכים לאכול",  עוד נתונים רבים, אשר יש בהם כדי לתת מענה לחששות של הורים רבים מהשלכות התזונה על התפתחות ילדיהם. במסגרת זו כולל המדריך מידע אודות אבות המזון, הויטמינים והמינרלים שבמזון וכן אודות פירמידת המזון. כמו כן עוסק המדריך בסוגיות של השמנת ילדים, הפרעות אכילה, תזונה ספציפית בהתאם לחתך גילאים, הקניית הרגלי אכילה וכן הסברים אודות תזונה לילדים צמחוניים וילדים הפעילים מבחינה ספורטיבית.

מדובר, אם כן, במדריך מקיף במיוחד, אשר מעניק להורים החוששים מהשלכות התזונה אפשרות ללמוד ולהכיר דרכים להתמודד עם החששות האמורים.

מומלץ להורים המבקשים להעשיר את הידע שלהם בענייני תזונה, כמו גם לכאלה המתמודדים עם בעיות תזונה ו/או השמנת יתר של ילדיהם.

מה ילדים צריכים לאכול - דר' הגר שפר - הוצאת כנרת

איש שלא הבחין בשום דבר - רוברט ואלזר

שירה כהן על קובץ סיפוריו של ואלזר, אשר ראה אור בספריית פועלים



יש משהו מאיים בקבוצה גדולה של אחיות ואחים שאף אחד מהם לא השאיר אחריהו צאצאים. תחושה של בזבוז, שמונה ילדים וכולם יצאו מטורפים/ א-סוציאלים/ בעלי גורל טראגי- ככלות הכול לא מדובר בשמונה מוצארטים אז איזה הצדקה יש לעניין הזה של לא להוליד ילדים.  ההסתפקות העצמית שאינה נובעת מ"באמת" הסתפקות עצמית אלא מכך שאין ברירה אלא להסתפק, העדר אפשרות לשאוב סיפוק ממישהו או משהו אחר שאף פעם אינו "נוכח" מספיק בחוויה של הדמות, משותפת למרבית הסיפורים הקצרים המופיעים בקובץ "איש שלא הבחין בשום דבר" , "היא הכירה תודה לשמש, שמחה על הציוץ, את האנשים דימתה למים שבאים והולכים" נכתב בסוף הסיפר "הבחורה" על בחורה שיושבת על ספסל ובחורים מתחילים אתה.  קראו זאת בהשוואה לשורה המוכרת משירה של מרים ילן שטקליס "נורית אכלה התפוח, הפרח זרקה לחצר, הלכה לשחק עם ילד אחר".  אך במקרים אחרים משמעות הכותרת שאני הוא אותו "שום-דבר" ולכן לא הבחנתי בעצמי.  אין לבלבל עם צ'כוב שעוסק בסיפורים שלו בניסיון המגומגם ליצור קשר- שהוא עדיין רצון ברור ,אצל ואלזר הודאות היחידה היא הכמיהה ל"משהו" אותו לא ניתן לנסח, וממנו עושים מאמץ להתעלם או פשוט למחוק. מנסים לחיות –ויהיו חיים אלו אשר יהיו , אבל "זה"  (הוא שאסור לכנות אותו בשם כמו הקוסם הנורא, האויב של הארי פוטר) עולה בכל זאת ומאיים ,"כמה יפה שמוטות שם הכפפות! כמה נעים ריחן! ואני מתפתה כמעט לאמצן אל פני מעשה שהוא אולי טיפשי. אבל אנו אוהבים כל כך להשתטות מדי פעם " (מגרה, כפפה, נייר)  אבל מגיע הרגע שבו החיים כבר אינם יכולים להמשיך. אצל ואלזר הקריסה באה לידי ביטוי כשהחליט בגיל 51 לאשפז את עצמו בבית חולים לחולי נפש. (ואולי ההחלטה הזו בעצם אפשרה לו להתנסות לעומק במערך הרגשי שלו בלי הפרעה –הן סביר להניח שלו היה עשיר ולא עני היה פשוט נשאר בבית וכותב ...)  

הסיפורים בקובץ זה קצרים מאד ברובם – כמה עמודים ספורים , דבר המאפשר להתמסר לתחושות ולא לעסוק בהבנת עלילה מורכבת (כמו למשל אצל רושדי), וואלזר בז לסופרים הזקוקים לעלילות מורכבות . הם לקוחים מתקופות שונות בחייו, ומשקפים הם יוצרים אפקט מצטבר (קשה, מדכא , מטריד – זה ברור) של התבוננות על אדם המתייחס לעצמו כאילו היה מכונה מקולקלת ומנסה לתקן בלי הרף, אנו מבינים שהוא מתקן את עצמו מעצם פעולת הכתיבה שמתאמצת לכסות ולא לחשוף, שמתאמצת להתאים את עצמו לתלם דמיוני,  קובץ החיבורים של הנער פריץ קוכר , משקף בברור את הקונפליקט , פריץ הוא דמות בדיונית של נער שמת מסיבה כלשהי והשאיר אחריו חיבורים שכתב לבית-ספר, המלקט – דמות אלמונית הביאה את החיבורים לפרסום, לטעמי זה החלק המוצלח פחות בקובץ שכאילו מדגים מצב או רעיון ופחות מאפשר שקיעה פנימה.

אני נוטה להתייחס בזהירות לספרים המורכבים מסיפורים שלוקטו ע"י אדם שאינו מחברם, במקרה זה נגה אלכלך –שפרסמה סיפורים פרי עטה וזכתה לביקורות טובות. אך גם אם התוצאה במקרה זה טובה ומעניינת היא משקפת בסופו של דבר את האופן שבו אלכלך קוראת את ואלזר.

ספרים נוספים של ואלזר כבר תורגמו לעברית יאקוב פון גונטן ועוזר לכל עת שניהם בהוצאת עם עובד, ובתרגום ואחרית דבר של אילנה המרמן. 

איש שלא הבחין בשום דבר (ספרית פועלים - סיפורת, מגרמנית: רן הכהן, ליקטה והוסיפה אחרית דבר: נגה אלבלך).

יום חמישי, 25 בנובמבר 2010

The Gun Seller - מאת Hugh Laurie

 ליאור בצר סוקרת וממליצה על ספרו של יו לאורי


תומאס לאנג קיבל הצעת עבודה. הוא סירב לה אבל זה לא עזר לו. חייו השתנו לנצח. במהרה הוא מוצא את עצמו נחקר במשרד ההגנה המלכותי, חוטף מכות מבריונים, מסתבך בארגוני מחתרת שפועלים מתוך תיאוריות קונספירציה כנגד הממשל האמריקני, נסחט לכדי שיתוף פעולה עם ארגון טרור, וכמובן – מתאהב. הוא לא יודע אם יצליח לצאת מההרפתקה בחיים, אבל הוא לא יוותר על ההזדמנות לנסות לעשות מה שיוכל כדי להציל את הבחורה ששבתה את לבו.
יו לאורי (“האוס”, “הפתן השחור”) כתב ספר מתח שכנראה לא יזכה אותו בפרס נובל לספרות, אך הוא מצליח לשלב בין עלילה מורכבת ואינטליגנטית לבין כתיבה קולחת ושנונה. גם לאחר שנפל שדוד לרגליה של אישה, הגיבור שלו אינו חוסך מהקוראים ציניות ביקורתית על ההבדלים הפיזיולוגיים שבין גברים (פיאט פנדה) לנשים (וולוו), על מקומות שכדאי להימנע מהם (קזבלנקה), וגם סתם ככה:

“Well, I opened the box. Of course I did. That’s what you do with closed boxes that people give you. You open them.” (עמ’ 248)

ובהמשך:

“We’re going to take a break there. Join us after I’ve thrown the box of slides across the room.” (עמ’ 250)

בין השורות אפשר למצוא גם ביקורת נוקבת על השחיתות השלטונית של מדינות המערב, ועל הסחר בנשק כגורם המניע את כלכלת העולם.
הספר כבר עובד לתסריט בידי לאורי בעצמו, אך הפקתו כסרט הוקפאה בינתיים, ככל הנראה עד שתרד הסדרה המצליחה “האוס” מהאוויר.
זהו ספר נחמד להתאוורר איתו בין ספרים “כבדים” יותר. ממש לא חובה, אבל בהחלט מומלץ.


הוצאת וושינגטון סקוור, 1996. 339 עמ’.

קישור לבלוג של ליאור בצר: http://lbtirgum.com/



התינוק הזה - כשלאחות הגדולה נמאס





הספר "התינוק הזה" עוסק ביחסי אחים, וליתר דיוק, במערכת היחסים שבין אח או אחות גדולים ובין אחיהם הקטנים. הספר מתמקד בנקודת המבט של האחות הגדולה, סופי, אשר מתמודדת עם הפרה מתמשכת של הפרטיות לה התרגלה, כמו גם עם נדידת תשומת הלב מצד הסביבה.

המילים הפותחות את הספר - "הוא הלך אחריה כמו זנב, כל מה שהיא עשתה גם הוא רצה לעשות" - מצליחות לתאר, בתמצית אך בדיוק, את מה שמרגישים אחים גדולים רבים כל כך ביחס לאחיהם הקטנים. וכמו רבים מאותם אחים, גם סופי חשבה שאם אחיה - התינוק הזה - יעלם מחייה, אז אלו ישתפרו ללא היכר.

התיאוריה הזו היא שעומדת למבחן בספרה של אמנדה בנג'מין שיצא בהוצאת ספריי עליית הגג וידיעות ספרים - וזאת שעה שסופי נדרשת לפקח על אחיה שעה שאמה עסוקה. התמודדותה של סופי עם המשימה, כמו גם תוצאותיה הם, מעמידים, למעשה, מראה מול אחים גדולים רבים, המתמודדים גם הם עם אותם קונפליקטים ממש. משום כך ממש מדובר בכלי נוסף, שעשוי לסייע בידיהם של הורים הנחשפים למתיחות בין אחים להתמודד עם התופעה בשיתוף הילדים.

התינוק הזה- אמנדה בנג'מין - הוצאת ספרי עליית הגג וידיעות ספרים.


יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

נערכים ליצוק תוכן לחנוכה - משפחג בהוצאת מכון שיטים והקיבוץ המאוחד



החגים - בין אם מדובר בחגי תשרי, ובין אם ביתר חגי השנה - מציבים אתגרים לא פשוטים בפני משפחות המבקשות להוסיף תוכן לארוחות החג המסורתיות. הגם שההתכנסות המשפחתית או החברתית מאופיינת, על דרך הכלל, באוירה חגיגית והתרגשות מה, אנו מתקשים ליצוק לתוכה תוכן, ובייחוד, כזה שמתייחס לחג עצמו.

שיטים מכון חגים - בית היוצר להתחדשות התרבות היהודית והחברה בישראל (קיבוץ בית השיטה), ביחד עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, הצליחו ליצור חוברת שמספקת מספר הצעות מעשיות במיוחד למשפחות שמעוניינות לחגוג עם תוכן אמיתי.

למעשה, מספק הקובץ שירים וקטעי קריאה, התייחסות למאכלים המסמלים את החג, וכן מספר פעילויות לכל המשפחה, אשר מצטרפים יחדיו לכדי טקס חגיגי ומעניין. הפעילויות המופיעות בקובץ כוללות הנחיות ברורות גם לאותם אלו שאינם בקיאים במנהגי החג (ומעוניינים להכירם).

חשוב לציין, כי היוזמה מאפשרת גם למורים ואנשי הדרכה לקחת תכנים ברורים אודות חגים ואירועים מסורתיים, כמו גם פעילויות חברתיות לגילאים שונים.

מומלץ למי שמעוניין לתבל את האיחוד המשפחתי עם אוירת חג.

האוגדן של משפחג כולל גם חוברות אודות ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, טו בשבט, שבועות, יום העצמאות ושבת.

משפחג - אוגדן - בהוצאת מכון שיטים והקיבוץ המאוחד.

השיר איך לקרוא לחתול (The Naming of Cats) לרגל הוצאת ספר המאגד את כל שיריו של ת.ס. אליוט (הוצאת הקיבוץ המאוחד)

לרגל הוצאת הספר "כל שירי ת.ס. אליוט", בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אנו שמחים להביא טעימה משירו של אליוט, אשר תורגם לעברית עוד בשנת 1986.


  איך לקרוא לחתול

השיר, בתרגומה של יהודית קופנהגן, נכלל בקובץ 'סִפרו של פּוֹסוּם הזקן על חתולים שימושיים' (ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986).

לָתֵת שֵׁם לֶחָתוּל זֶה עִנְיָן לֹא פָּשׁוּט,
   וְאֵין זֶה כָּךְ סְתָם עוֹד מִשְׂחַק יְלָדִים;
תַּחְשְׁבוּ בְּוַדַּאי שֶׁהִצַּעְתִּי דְּבַר-שְׁטוּת
   אַךְ דְּרוּשִׁים לוֹ שְׁלשָׁה שְׁמּוֹת חָתוּל נִפְרָדִים.
קֹדֶם כָּל, זֶה הַשֵּׁם שֶׁנּוֹתְנִים בְּנֵי-הַבַּיִת,
   כְּמוֹ פֶּטֶר, אוֹגוּסְטוּס, אַלוֹנְזוֹ אוֹ גֶּ'מְס,
כְּמוֹ וִיקְטוֹר אוֹ יוֹנָתָן, ג'וֹרְג' אוֹ בִּיל-בַּיִל –
   כֻּלָּם בְּשִׁמּוּשׁ יוֹם-יוֹמִי וְהוֹלֵם.
אִם תִּרְצוּ יֵשׁ שֵׁמוֹת עֲרֵבִים מִן הַיֶּתֶר,
   גַּם לְאָדוֹן, גַּם לִגְבֶרֶת יֵשׁ שֵׁם,
כְּגוֹן פְּלַאטוֹ, אַדְמֶטוּס, אֶלֶקְטְרָה, דֶּמֶטֶר –
   אַךְ כֻּלָּם בְּשִׁמּוּשׁ יוֹם-יוֹמִי וְהוֹלֵם.
אַךְ שִׁמְעוּ, הוּא זָקוּק גַּם לְשֵׁם כִּלְבָבוֹ,
   קְצָת יוֹתֵר מְשֻׁנֶּה, מְקוֹרִי, מְיֻחָד,
אַחֶרֶת כֵּיצַד הוּא יִזְקֹף אֶת זְנָבוֹ,
   אוֹ יִזְקֹר שִׁפְמוֹתָיו כְּשׁוּנָר מְכֻבָּד?
שֵׂמוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה הֵן יֵשׁ לִי בִּצְרוֹר,
   כְּמוֹ מַנְקַסְטְרֶפּ, קְוַקְסוֹ, אוֹ קוֹרִיקוֹפַּת,
כְּמוֹ בּוֹמְבָּלוּרִינָה אוֹ אוּלַי גֶּ'לִילוֹר –
   שֶׁלֹּא שַׁיָּכִים לְיוֹתֵר מֵאֶחָד.
אַךְ מִחוּץ לְכָל אֵלֶּה יֵשׁ שֵׁם מְסֻיָּם,
   זֶהוּ שֵׁם אֲשֶׁר לֹא תְּנַחֲשׁוּ לְעוֹלָם:
וְאוֹתוֹ שׁוּם מֶחְקָר לֹא יוּכַל לְגַלּוֹת –
   הֶחָתוּל לְעַצְמוֹ יִשְׁמְרֶנּוּ בְּסוֹד.
כְּשֶׁתַּבְחִין בְּחָתוּל תְּפוּשׂ אֲרֶשֶׁת שְׁתִיקָה,
   זֶה מִשּׁוּם שֶׁתָּמִיד רַק עַל זֶה הוּא חוֹלֵם:
מֹחוֹ מְשֻׁקָּע בְּהָגוּת עֲמֻקָּה,
   בְּהִרְהוּר, בְּהִרְהוּר, בְּהִרְהוּר עַל הַשֵּׁם,
      שֵׁמְּפֹרָשׁ הַבִּלְתִּי-מְפֹרָשׁ
      שֶׁלֹּאמְלֹאפֹרָשׁ
שֵׁם עָמֹק, מִסְתּוֹרִי וְנִבְדָּל מִכָּל שֵׁם.

פשפש מתלבש - סרבנות הבוקר על פי אמי רובינגר



שיקום, כאן ועכשיו, ההורה שלא נתקל עד כה בסרבנות הבוקר של, לפחות, אחד מילדיו.
נראה, כי רבים מההורים שביננו יסכימו, כי סרבנות הבוקר - הכוללת על דרך הכלל בכיינות, גילויי עייפות כרוניים (וזה אחרי יותר מ-10 שעות שינה) וסתם התפנקות מוחצנת - הינה המכה ה-11.
העובדה שסרבנות הבוקר מתעוררת בדיוק בשעה הכי לחוצה ביום, שהיא מתנגשת עם רצונם של יתר האחים, שמשכה לא ידוע ולעיתים נגמר רק לאחר שהילד/ה עוברים לידי הגננת/מורה - הופכת את סרבנות הבוקר לאחת התופעות המשפיעות ביותר על מהלך יומם של הורים.

הספר "פשפש מתלבש" מבקש לשפוך אור משעשע על סרבנות הבוקר, תוך שהוא מתאר יום אחד בחייו של פשפש, שמתקשה לקום מהמיטה לקראת היום המתרגש עליו.

זהו ספר נוסף של אמי רובינגר, וסגנונו יהיה מוכר לכל מי שקרא את ספריו הקודמים ובכללם:  "אין אריות כאלה", "חתול קטן, חתול גדול" ו"האו עד עשר".

ספר מקסים שמוסיף קורטוב של מתיקות לתופעה נחמדה הרבה פחות.

מומלץ כמו כל יתר ספריו של רובינגר.

פשפש מתלבש - אמי רובינגר - הוצאת כתר

גור של דינוזאור - הדס ליבוביץ - בהוצאת מטר




היער תמיד גירה את מוחם של כותבי סיפורים, ותמיד שימש זירה מסתורית לעלילות שונות שנרקמו באותם מוחות. גודלו של היער, אינסופיותו, ההפתעות שמסתתרות בין ענפי עיציו והחיות המהלכות בו, הצליחו לייצר עשרות, אם לא מאות, של סיפורים לילדים ולמבוגרים, כאחד.

גם עלילת הסיפור "גור של דינוזאור" מתרחשת ביער - אליו מגיעים בני המשפחה לבילוי משפחתי משותף. ילדי המשפחה, אדם ויונתן, משתעממים די מהר ופורשים לבילוי מסעיר ומרתק שמתחיל בעקבות גילוי של גור דינוזאורים. זהו ספר מקסים, הפורס בפני הקוראים הצעירים את חוויותיהם של שני האחים, כמו גם את זוית ראייתם אודות המתרחש. למעשה, הספר מאפשר הצצה לאופן בו תופסים הצעירים את המציאות, ולהתרחשויות המסעירות את עולמם - התרחשויות שאינן מוכרות למבוגרים.

היותו של הספר נעים לקריאה לא צריכה להפתיע שעה שמחברת הספר, הדס ליבוביץ' הינה כותבת מדור הילדים של עכבר העיר, כך שעולם הילדים והילדות אינם זרים לה כלל ועיקר. האיורים הספר, באדיבותו של גלעד סליקטר, נאים.

הספר מתאים למספר קבוצות גיל - ויכול לשמש הן כסיפור לקטנים יותר, והן כחומר קריאה ראשוני לאלו שלומדים לקרוא.

גור של דינוזאור - הדס ליבוביץ - הוצאת מטר


יום שלישי, 23 בנובמבר 2010

געגועיי לעגנון - רשימה עם רדת הסתיו






ביומיים האחרונים הפציע הסתיו, על סגריריו וצינת הבוקר המרעידה. לכבודו, החלטתי לשוב לאחד הרומנים הסוחפים שכתב עגנון, "שירה", אשר עלילתו מתרחשת בירושלים הסתווית והסגרירית של שנות ה-30. כתיבתו של עגנון אהובה עלי וזאת בעיקר בשל יכולתו לסחוף את הקורא (ובמקרה זה, אותי) אל תוככי העלילה וההתרחשות - ממש כאילו עומד אני בסמטאות בהן פוסעות הדמויות השונות. האותנטיות, כמו גם היקף הידע, המאפיינים את כתיבתו של עגנון, מצליחים תמיד לסחוף את העלילה למחוזות שלא רבים הם הסופרים המגיעים עד אליהם.

נראה כי אין טעם להוסיף מילים על כתיבתו הקסומה של עגנון, אשר חרף התקופה בה נכתבה, נעימה היא לקריאה בכל עת.
ויחד עם זאת, כדאי לשים לב לתקופה שבה כתב עגנון, בעיקר כדי להבין עד כמה הייתה עבודתו בבחינת פריצת דרך בעולם הספרות הישראלית.

הרומן "שירה", מתאר את סיפור חייו של דר' הרבסט, המורכבים, למעשה, מקשריו עם מספר דמויות נשיות - אשתו, מאהבת אפלטונית, מאהבת פיזית עד מאד (שירה) ושתי בנותיו. הרומן מושתת על הניגודיות הברורה שיוצר עגנון בין מערכות היחסים של דר' הרבסט עם כל אחת מהדמויות, וכן בין הדמויות ובין עצמן. כך לדוגמה, מתוארת מערכת היחסים האפלטונית של הרבסט עם ליזבט ומולה מוצבת מערכת רווית תשוקה בינו ובין שירה. ניגודיות נוספת מתבטאת בין שתי בנותיו של הרבסט - זו הנישאת לאידאל הקיבוצי וזו המצטרפת למחתרת ימנית בירושלים של אותה העת. זו נשואה עם ילדים וזו רווקה מזדקנת. עצמת הניגודיות אותה מבקש עגנון לבסס ברומן, היא זו שלמעשה יוצרת את הסימטריה התיאורית אותה בונה עגנון בלא מעט מכתביו. סימטריה אשר הולכת ונבנית ככל שמיקום הדמויות על הלוח הולך ומתברר.

זהו ספר עם געגוע לתקופה שכבר פסה ואיננה. עצמת המילים, הבניית הסיפור והדקויות הרגשיות אותן מצליח עגנון להעביר באמצעות הדמויות השונות, מצליחים לקחת את הקורא אחורה בזמן, שנות ה-30 של המאה ה-20, ולטעת אותו בסמטאות ירושלים בה מתרחשת העלילה.

כאמור, אין כל צורך בסיבה או הצדקה כדי לחזור ולקרוא את עגנון. יחד עם זאת, הסתיו שירד עלינו בימים האחרונים כאילו כפה עליי לחזור וליטול את הספר, ובאמצעותו, לשוב אל ערפיליה הסגריריים של ירושלים.

אכן, געגועיי לעגנון.

עגנון לא השלים את הרומן בחייו וזה הושלם על ידי בתו, הפרופ' אמונה ירון.

שירה / ש"י עגנון - הוצאת שוקן



יום ראשון, 21 בנובמבר 2010

קצת פרספקטיבה - על הספר זום מאת אישטוואן באניאי (הוצאת כתר)

כשנחשפתי לראשונה לספר זום ניסיתי להבין האם מדובר ביצירה גאונית או בפלופ מושלם.

הספר מציג סדרה של תמונות, נטולות מלל כלשהו, אשר לכאורה אמורות לגרום לקורא (או המעיין במקרה הזה) להמציא את הסיפור שלו.

התמונות מסודרות כך שהראשונה מהווה תקריב של חלק קטן מהתמונה, כאשר כל תמונה חושפת טפח נוסף (או עושה זום אאוט אחד) מזו שקדמה לה.

המחשבה הראשונית שלי הייתה שמדובר באחד מאותם "מבחנים" שנועדו לבחון את היקף הדמיון של הילדים.

ואולם מספר ימים לאחר שעיינתי לראשונה בספר שבתי ונטלתי אותו לידיי. הפעם, התחלתי לדפדף בספר מהעמוד הראשון ועד האחרון וגיליתי, להפתעתי, שנסחפתי לניסיון מתמשך של הבנת המציאות המתוארת - ללא מילים, כאמור - בספר.

באניאי הצליח ליצור סיפור אילם, אך מורכב מרבדים שונים. הספר מתאים, בו זמנית, לילדים בגיל הרך (ואפילו הרך מאד) ולמבוגרים. עיקרו של הספר הוא קבלת פרספקטיבה.

העובדה שהחווה הנראית כמרכז העולם בתמונת הפתיחה הופכת ראשית לחוות צעצוע בידי פעוטה, ולאחר מכן לחלק קטקטן מתפאורה במסך הטלויזיה - מחייבת את המעיין בספר להבין עד כמה כל פיסת מציאות הינה תחומה במימדיה ומהווה רק חלק מהתמונה הכוללת.

כאן המקום לציין, כי הגם שעל פניו מדובר בספר שמיועד לילדים - נראה כי מבוגרים יכולים ללמוד ממנו לא פחות, ואולם אף יותר. ההבנה, כי העולם הינו מורכב ומרובה מימדים אינה כזו שיש להשאיר אותה לילדים. מן ההבנה הזו (אשר הביטוי המושלם שניתן לה בספר הינו תמונת הסיום - וכן, רוצו לראות) - אפשר לצמוח ולהבין את מקומו של כל פרט בעולם.

בקיצור - ספר מרתק אשר יכול לשמש כל אחד מבני המשפחה - ללא כל קשר לגיל ומעמד.

זום (וגם זום 2) - אישטוואן באניאי - הוצאת כתר

בונה ארמונות בכפית - איריס ערד



ספרה של איריס ערד משתייך לז'אנר הספרים שמתארים סיפורים אישיים של המחבר. סיפורים המשתייכים לז'אנר הזה נתונים, מטיבם, לסיכונים שונים הנובעים מהעמסה של רגשות אישיים על הטקסט - כאלה, אשר מונעים מהקורא את היכולת להתחבר לטקסט וגורמים לו להתבונן על הסיפור מבחוץ. סכנות נוספות הניצבות בפני סופרים המספרים את סיפורם האישי הוא הפיכת הסיפור לסוג של טיפול ופורקן, המונע לעיתים את רציפות הקריאה, ומטיל על הקורא לשמש כפסיכולוג, שלא מרצון.

ייאמר כבר בפתח הדברים, ערד לא נכנעה לסכנות.

בצורה אישית, אך לא אישית מידי; רגשית, אך לא רגשית מידי, ובעיקר הומוריסטית להפליא, מצליחה ערד לספר את הסיפור הקשה אותו חוותה שעה שטעות של אחות בבית החולים הובילה אותה למחוזות רחוקים וקשים. התמוטטותה של ערד לתוך תרדמת ארוכה, מיד לאחר לידת בנה, מציבה מראה מול בני משפחתה וחבריה, ומאלצת אותם להתמודד עם נבואות הזעם הרפואיות כמו גם עם החששות מפני העתיד. תיאור ההתמודדויות, נעשה מנקודת מבטה של ערד, המעידה על עצמה כמי ששמעה משך כל אותו הזמן את המתרחש סביבה, והוא מציג בפני הקורא נקודת מבט שונה על האופן בו אנו, כבני אדם, בוחרים להתמודד.

לא יכול להיות ספק, כי ספרה של ערד הינו שיר הלל לרצון האנושי וליכולתם הכמעט בלתי נלאית של בני האדם להתמודד עם קשיים. אסונות מאפשרים לבני האדם לחדד את נקודת המבט שלהם, לתפוס בחוזקה באותם קשרים אנושיים רצויים, ולזנוח, מאידך גיסא, את אלו הרצויים להם פחות. אסונות יכולים להיות נקודה ממנה מתחיל האדם את חייו מחדש, ממנה יכול הוא לשאוב כוחות ואמון בעצמו. ספרה של ערד, אשר אסון עומד במרכזו, מצליח, בשפתו הקלה והאנושית ובשטף כתיבתו, להעביר את המסר.

בונה ארמונות בכפית / איריס ערד - הוצאת ידיעות אחרונות ספרים

אל מקום שהרוח הולך - חיים באר



ספרו של חיים באר, אל מקום שהרוח הולך, עוסק בחוויותיו של אדמו"ר חסידי מבני ברק, אשר בעקבות חלומותיו מחליט לעזוב את תפקידו וללכת אחרי חיזיון נכסף. עיקרו של הספר דן במתחים המאפיינים את יציאתו של גיבור הסיפור מהבועה הדתית-חרדית שעטפה אותו עד אותה העת, והתמודדותו עם המציאות החדשה הנגלית לעיניו בדרכו.

באופן זה, ספרו של באר הינו ניסיון הירואי למתוח קו מקשר בין קודש וחול, בין סמטאותיה הצפופות והמלוכלכות של בני ברק לפסגות הרמות והצחורות של הרי ההימלאיה.

ואולם נראה, כי ההתעמתות של באר עם הניגודים המתבטאים בספרו, מהווה חלק אינטגראלי, ואולי מהותי, מהעלילה אותה מבקש באר להציג בפני הקורא. ההתמודדות של גיבור הסיפור עם המתחים הנקרים בדרכו מבהירה, כי באר ביקש לעמת את הקורא עם הדילמות הערכיות הנולדות ממתחים אלה. מדובר, אם כן, בספר המאלץ את הקורא לחשוב. לחשוב על עמדותיו, על ערכיו ועל תפיסת המציאות שלו. ויחד עם זאת, אין מדובר בספר עיון. ברצותו מחזיק באר את הקורא דרוך, וברצותו משחרר. באר מצליח לרקום עלילה סוחפת, מעניינת ומלאת תיאורי נוף והווי זרים, המאפשרים לקורא לשוט במרחבי הרמה הטיבטית, משל היה שם הוא ממש. ואולי חשוב יותר, הגם כי מרכיבי העלילה נראים זרים זה לזה, מצליח באר לרקום, באמינות, חמין מעניין ומוצלח, המותיר טעם של עוד.

עברו הדתי של באר והיכרותו העמוקה עם העולם הדתי, ניכרים, כדרכו של באר, בספר. הטרגדיה של סופרים כמו באר היא כי דווקא הציבור הרלוונטי ביותר, אשר יש ביכולתו להבין את הניואנסים הדתיים והקהילתיים הקטנים אותם שזר, בכשרון רב, כאמור, באר בעלילה - צפוי שלא לקרוא את הספר. באר אגב, מתייחס לעובדה זו, בצער מסוים, כך נראה, בספר. ניתן אולי לקוות, כי דווקא הטיפול העדין, וההוגן, של באר באותו ציבור, יקרב אותו לספרות היפה, ויאפשר בסופו של יום את ההזנה ההדדית, אותה מבקש באר לקיים.

"אל מקום שהרוח הולך"/חיים באר - הוצאת עם עובד

רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים - על החדש של פרופ' הרסגור ודר' פוקס




ספרם של הרסגור ופוקס נשאר נאמן לגישתו המחקרית של פרופ' הרסגור, ולפיה ההיסטוריה - רחבת היקף ומשמעותית ככל שתהיה - מורכבת מאין ספור אנקדוטות אנושיות בסיסיות. גם המחקרים המובאים בספר, בלשון קלה ומשעשעת, מעידים על כך שרבים מהשיקולים שהכתיבו את מהלך ההיסטוריה, היו, פעמים רבות, אנושיים וצרים להפליא.

ההתחקות של המחברים אחר התנהלותם של עושי ההיסטוריה, מנהיגים, לוחמים, מצביאים ושרים, מפשיטה את ההיסטוריה מהאפוס הרחב שמאפיין אותה. היא מאפשרת לראות את פועלם של אותם סמלים היסטוריים כפעולות אנושיות - אשר לחלקן אין כל קשר להכרעות ערכיות או לאומיות דווקא.

הרסגור ופוקס מצליחים להציב מראה מול התנהלותם של מנהיגים גדולים כמו נפוליאון, הקיסר וילהלם, סטאלין ולינקולן - תוך התחקות אחר הצלחותיהם ו/או כשלונותיהם, והסיבות לכך. ספציפית ניתן דגש בספר על ההליכים שקדמו לקבלת ההחלטות, כמו גם ביחס להחלטות המנהיגים עצמן, תוך ניסיון לנתח את התוצאה בראי התהליך.

בשונה מהיריעה ההיסטורית הרחבה, נראה, כי דווקא הפרק הישראלי - במסגרתו מבקשים המחברים לנתח את ההחלטות המוצלחות והמוצלחות פחות של מנהיגי ישראל (האינתיפאדה ה-2, מלחמת לבנון השניה, מבצע עופרת יצוקה) - לוקה בנחיתות מסוימת.

עובדה זו יכולה לנבוע ממספר סיבות. אפשר כי אין ביכולתם של המחברים הישראליים לנתח באופן חיצוני ונטול פניות את ההתנהלות היומיומית של המדינה בה הם חיים. אפשר כי דווקא סמיכות הזמנים וחוסר המרחק בין האירועים ועיתוי הניתוח הוא שמקשה על קבלת תמונה רחבה בדומה ליתר הפרקים. ואפשר, כי דווקא ההיסטוריה תוכיח כי הפרק הישראלי אכן משקף את הליכי קבלת ההחלטות כהוויתם.

מכל מקום, וזה המקום לציין, אין בפרק הישראלי כדי לפגום כהוא זה בהנאה הצרופה מקריאת הספר.
ספר מומלץ לחובבי היסטוריה. ספר חובה לחובבי פרופ' הרסגור.


רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים/ פרופ' הרסגור ואהוד פוקס - הוצאת דביר

יום שבת, 20 בנובמבר 2010

הממלכה שמתחת לשולחן - חוה חבושי



"וכולם אוהבים אותו, אותי הם שוכחים, כי אני כבר קצת גדול לגדולים.... "

במילים האלה מצליח אריק איינשטיין לעמוד על אחת הדילמות הגדולות, איתה מתמודדת כל משפחה המבקשת להתרחב. החשש מפני התפתחות תופעות של קנאה בין אחים וההשפעות הפסיכולוגיות שיש להתרחבות המשפחה על הילד ש"היה שם קודם" זכו להתייחסות בלא מעט ספרים בעבר. התופעה תוארה מלא מעט זויות ראיה, אך בעיקר מנקודת מבטם של הילדים הגדולים שתהילתם נגזלת מהם בשל הלידה הצפויה.

מרבית הספרים, יש לומר, מבקשים לרכך את "המכה" הצפויה עבור הילד הבכור, כמו גם לתת להורים עוד כלי להתמודדות עם המשבר הצפוי של הילד. כך לדוגמה הספרים: "אחותו הקטנה של פינוקי", "לאורן נולד אח והוא לא שמח" ו"אח חדש לגמרי", מתארים את תחושותיו של הילד הבכור ואת ההשתלבות של התוספת החדשה למשפחה באורח החיים המשתנה.

ספרה של חוה חבושי - הממלכה שמתחת לשולחן - מבקש גם הוא להתמודד עם הסיטואציה של תינוק חדש במשפחה. על אף שהנושא כבר נדון, כאמור, במספר ספרים, חבושי מצליחה לגעת, לרגש ולעניין.

הסיפור פשוט לכאורה. יותם מבקש לקבל את תשומת הלב שנגזלה ממנו בשל התוספת החדשה למשפחה. על מנת להשיג את תשומת הלב הזו הוא נכנס מתחת לשולחן, יחד עם בובת הבד שלו, ובונה לו ממלכה שלמה ונסתרת. זהו מסע מרתק, המצליח לעמוד על הרגשות המלווים את מהלכיו הילדותיים של יותם, כמו גם את הירתמות המשפחה למהלך כולו.

כפי שציינתי, אין בעובדה, כי נכתבו מספר ספרים על הנושא כדי לייתר ספר נוסף. היות הספרים בנושא זה חלק מארגז הכלים של ההורים והילדים הבכורים, בהתמודדות עם הלא מוכר הכרוך בלידת הילד השני, בהחלט משאירה מקום לעוד ועוד ספרות בנושא.

ספר מקסים, איורים יפיפיים.

מומלץ למי שמתכנן להרחיב את המשפחה או סתם למי שרוצה סיפור יפה ומלא רגישות.

הממלכה שמתחת לשולחן / חוה חבושי - הוצאת כתר - קיבוץ מאוחד.

 

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

לא טוב היות האדם לבדו - וביחד?! על זוגיות: מדריך למשתמש



אלפי שנים של ציבילזציה הביאו לשינוי מתמיד בדפוסי ההתנהגות של המין האנושי. תהליכים של פיתוח, שינוי, התקדמות ותהייה הצליחו לבטל מוסדות שעמדו, בעבר, בבסיס התנהלות החברה האנושית. יחד עם זאת, משך כל אותן אלפי שנים מוסד אחד נשאר על כנו, מסרב להיכנע לרוחות השינוי ולפצעי הזמן - מוסד הזוגיות.

הכמיהה האנושית לחיות בשניים שורדת עוד מאז קבע אלוהים בגן עדן כי לא טוב היות האדם לבדו. הזוגיות, כמוסד, עמדה במוקד בכל התקופות. היא שימשה כבסיס לקיומן של מלחמות בין אומות ומאידך גיסא, הייתה מודל לכריתת בריתות. היא הציתה להבות וכיבתה שריפות. היא הובילה את האדם והאנושות לגבהים, והורידה אותם לשאול תחתיות. טובה או רעה, מהנה או מקור לסבל, הזוגיות העסיקה את המין האנושי, כאמור, משחר לידתו ועד ימינו אנו.

ספרם החדש של דר' דריה מעוז ודבש ניב מודע לכוחה זה של הזוגיות. לפי מחקרים שמובאים בספר, זוגיות טובה יכולה לתרום לאדם, פיזית ונפשית, עד כדי הארכת תוחלת החיים. מאידך גיסא, זוגיות שאינה טובה יכולה לגרור כעסים ורגשות פוגעניים ומסוכנים עבור שני בני הזוג.

המודעות של מחברי הספר לעצמתה של הזוגיות היא שהביאה אותם לנסות ולשפוך אור על הזוגיות הטובה, הנכונה והמאוזנת. הספר מתבסס על מאות ראיונות שנערכו עם גברים ונשים ישראליים, כמו גם על מחקרים רבים בדיספלינות שונות. ככזה הוא מנסה לשקף את המציאות הזוגית הישראלית הרווחת בימינו אנו - תוך הצבעה על המקובל, הנוהג והקיים במערכות הזוגיות.

ואולם יש להבהיר, כי כל מי שסבור כי היות הספר מבוסס על מחקרים אקדמאיים מעבירה אותו, באחת, לקטגוריית העיון הקשה, צפוי להתבדות.

אולי בגלל הנושא (זוגיות) שמעסיק כל כך כל אחד ואחת מאיתנו; אולי בגלל יכולת הכתיבה וההגשה של המחברים ואולי בגלל שמחקרים אקדמאיים לא מוכרחים להיות כבדים מידי - הספר קריא, נגיש ובהחלט מהנה ומעניין.

מחברי הספר מבקשים להציג כללים ודרכים מעשיות וקלות לביצוע (הכל יחסי בחיים, כמובן) אשר אימוצן יביא לשיפור משמעותי של הזוגיות ושימורה כזוגיות חיובית ומקדמת. כל אחד מהקוראים יכול לנסות ולמקם את הזוגיות שלו על הסקאלה הנפרסת בפניו בספר, וכן לבחור את אותם כללים שעשויים לשמש אותו בדרכו הזוגית.

למי מכם שהזוגיות שלו מצויה במשבר עמוק - לא הייתי ממליץ לרוץ ולפטר את הפסיכולוג/מטפלת זוגית. יחד עם זאת, למי מכם שהזוגיות שלו עומדת על הקצה, או שהוא פשוט רוצה לשמר אותה טובה, חיה ודינמית - הספר מומלץ בחום רב.

 זוגיות: מדריך למשתמש - דרכים חדשות לשיפור הזוגיות / דר' דריה מעוז ודבש ניב (הוצאת מטר)

ספר ילדים עם טעם של פעם - "אבל אני תמיד נשאר אני" דתיה בן דור

 

השינוי שעובר על ספרות הילדים בעשור האחרון עומד במרכזו של פרויקט הילדים שלנו.

אבל בהזדמנות זו רציתי להמליץ על ספר ילדים מקסים, עם טעם של פעם ממש.

הספר "אבל אני תמיד נשאר אני" של בתיה בן דור, הוא למעשה אוסף שירים מקסימים - מוכרים יותר או פחות - לילדים.

למוכשרים שביננו, הספר כולל גם את התוים לשירים - כך שאפשר ללוות את השירה בצליל.


מומלץ בחום.



ספר עם מסר - על הדוב שאהב לבנות מטוסים




הדוב, גיבור הסיפור, אוהב לבנות מטוסים מנייר. הוא כל כך אוהב לבנות מטוסים שהוא רוצה להשתתף בתחרות לבניית מטוסים מנייר. כדי להצליח ולבנות את המטוסים שהוא כל כך אוהב, כורת הדוב ענפים מעצי היער וכך הוא יכול להתאמן בהרכבת מטוסי נייר כאוות נפשו.

הבעיה מתחילה, כשחיות היער מגלות שמישהו כורת ענפים ופוגע בעצי היער. חקירה משותפת מובילה אותן אל הפושע, הלא הוא מיודענו הדוב, חובב המטוסים.

הספר "הדוב שאהב לבנות מטוסים" הוא ספר על חטא ועונשו, על פשע וגמול, על שכר ועונש. ג'פרס מצליח לקחת נושא כל כך לא שגרתי בספרות הילדים ולהפוך אותו לכזה הניתן לעיכול אצל קהל היעד, הלא הוא ציבור הילדים.
ואולם מעבר לכתיבה המקורית והמשעשעת, נראה כי חשיבותו של הספר הינה דווקא במסר - או ליתר דיוק, במסרים - המשולבים בו.

ראשית, מדובר בספר אשר מציג לילדים את נושא העוון והגמול באופן ברור. מעגל הגמול נחשף בפני הילדים החל מגילוי הפשע, המשך בחקירתו ושפיטתו, וכלה בעונש ובגמול המוטל על הדוב.

שנית, הספר קורא להגברת המודעות לאיכות הסביבה בקרב ילדים, ועושה זאת באמצעות כלים שילדים יכולים לתפוס ולהבין. המשוואה לפיה בזבוז דפי נייר מהווה פגיעה באיכות הסביבה מחוברת לעולמם של הילדים, ומאפשרת להם הבנה אמיתית של הקשר בין פעילויות היום-יום ובין המושג הגדול של "איכות סביבה".

המחשבה והרצון לחבר את הילדים למסר בדבר חשיבותה של הסביבה ויכולתם הם להוות חלק משמעותי בשמירה עליה לא מסתכמת אך בעלילת הספר. הספר מגיע בעטיפה הניתנת למיחזור, שהילדים יכולים ליצור ממנה מטוס נייר ולאחר מכן למחזר את הדף. הגם שניתן לראות בעטיפה אך גימיק לצורך קידום הספר (ואין ספק שהיא עושה זאת) - לדעתי, יש בה כדי להמחיש לילדים - והפעם, פיזית - שביכולתם לשנות.

ספר מקסים, עם איורים שובי עין, אבל בעיקר - חשוב ובעל מסר.

מומלץ בחום.

הדוב שאהב לבנות מטוסים/ אוליבר ג'פרס - הוצאת כתר ספרים

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

חתולו של שלו - על קרמר החתול ישן כל הזמן



"קרמר החתול ישן כל הזמן
קרמר החתול הוא חתול ישנן
ישן כל היום וישן כל הלילה
ישן בבוקר ובערב נם גם.
כשהוא סוף-סוף קם
הוא תיכף נרדם..."


אפתח בגילוי נאות ואומר, כי חתולים הם החיה האהובה עלי. כן, אני מודעת לזה שאני משתייכת לקבוצה קטנה של כ-20% מהאוכלוסיה (במקרה הטוב), אבל כזו אני. אחת שלא מבינה איך אפשר שלא לאהוב חיה שנועדה לקבל חיבוק, ליטוף ואהבה בלי סוף.

מאיר שלו, כנראה, מסכים איתי.

ספרו החדש, אותו הוציא בשיתוף עם יוסי אבולעפיה, אינו מותיר מקום לספק אשר לחיבה שרוכש שלו לחיה השמנמנה והעצלה. הספר "קרמר החתול ישן כל הזמן" מתאר את סיפורו של חתול שמנמן ועצל שמבקש, בסך הכל, לישון. הוא לא מחפש ריגושים או הפתעות - רק לישון. כדי להצדיק את מצב השינה (בו הוא מבקש לשהות משך היום כולו), הוא טווה סיפורים על הרפתקאות שהוא עובר עם בני משפחתו - הרפתאות אשר כולן מתרחשות, איך לא, בחלומות.

כפי שציינתי, אהבתו של שלו לחתולים בכלל, ולחתול הספציפי הזה בפרט - שלו גילה בראיון, כי קרמר הינו, למעשה, בן דמותו הספרותית של חתול אותו אימץ  - ניכרת ממש בכל שורה. האהבה הזו, המתבטאת גם בסלחנות כלפי ה"פגמים" של החתול המתפנק, חשובה בעיקר שעה שקהל היעד של הספר, הינו פעוטות רכים. לא פחות חשובה העובדה, כי אבלועפיה, באיוריו המקסימים, הצליח להעביר בצורה כל כך מציאותית את דמותו של קרמר, כך שלפעמים נדמה שהוא ממש נמצא בחדר.

זה אינו ספרם הראשון של שלו ואבולעפיה. קדמו לו "אבא עושה בושות", "גומות החן של זוהר" ו"הטרקטור בארגז החול", ואולם בשונה מהספרים שצויינו, ספרם הנוכחי מיועד, לראשונה, לפעוטות. לא זו בלבד אלא ששלו ואבולעפיה הגדירו אותו כלא פחות מ"סיפור ערש לפעוטות". בהקשר זה חשוב לציין, כי הגם שרובו ככולו של הספר מתואר ממצב שינה (של קרמר החתול, כמובן), לא בטוח שתיאור ההרפתקאות שבו אכן יתאים לכינוי סיפור ערש. יחד עם זאת ברור כי פעוטות, כמו גם ילדים גדולים יותר (וסתם אוהבי חתולים מושבעים) יהנו מאד מהקריאה ומדמותו החביבה של קרמר.

קרמר החתול ישן כל הזמן: סיפור ערש לפעוטות/ מאיר שלו (יוסי אבולעפיה אייר) - הוצאת עם עובד.

יום שלישי, 16 בנובמבר 2010

עוד סנונית מפרויקט ספרי הילדים הגדול - והפעם: משלי משלי בהוצאת כתר ספרים






אחד הספרים המיוחדים ביותר בתנ"ך הוא ספר משלי, המיוחס לשלמה המלך. מכלול הפתגמים והמשלים המתוארים בספר זה הפכו לנכסי צאן ברזל בשפה העברית ורבים - מבוגרים וילדים - מתבלים בהם את השיח העברי (גם זה החדש). יחד עם זאת, הפער שנוצר בין ההיכרות עם הפתגמים ובין ההבנה של משמעותם, מביא לעיתים קרובות למצבים משעשעים במקרה הטוב, ומביכים, במקרה הרע.

הספר משלי משלי מבקש ללמד את הילדים והנוער של ימינו את משמעותם של פתגמי ספר משלי וניביו - זאת באמצעות קטעי קריאה מחורזים, נעימים לקריאה, המושלכים על מציאות היום יום של הילדים. הגיבורים בספר הם תלמידים והמחשת משמעות המשלים נעשית באמצעות הצבתם בסיטואציות משעשעות. כך יכולים הילדים (ולצערינו, גם לא מעט מבוגרים) ללמוד באופן קליל מה משמעות הביטוי "יהללך זר ולא פיך" או למה מתכוונים כשאומרים "מודה ועוזב ירוחם".

נראה, כי אחד המכשולים הגדולים שעמדו בפני סידון שעה שביקש לכתוב את הספר, היה כיצד ניתן להתגבר על כמה עשורים של ניתוק בין החברה הישראלית ובין לשון התנ"ך הכבדה והעשירה. הבעיה, אם כן, אינה טמונה רק באי הכרת הביטוי, אלא גם בזרות הקיימת ביחס לשפה העברית הקדומה. לא מעט פעמים, בהם ניסו מחברי ספרים העוסקים בתנ"ך להפשיט את השפה ול"הורידה" לשפת הרחוב, הסתיימו באכזבה וכשלון. התוצאה הסופית שהתקבלה, באותם מקרים, הייתה מעין בליל של חדש וישן, ללא טעם או ריח.

לא זו התוצאה המתקבלת בספר זה.

סידון מצליח להוריד את שפת התנ"ך מהאולימפוס בו היא שוכנת (או מהבוידם, בלשון ישראלית), ויחד עם זאת לשמור על כתיבה איכותית ומובנית, שאינה שמה ללעג את הניסיון כולו. העברית בה נכתבו המשלים בספר יפה היא, ומתאימה ברמתה גם למבוגרים.

כיוון שיש לברך על כל ספר המשיב את העברית התקנית לקדמותה, וספר שמיועד במקור לילדים על אחת כמה וכמה - אזי לא נותר אלא להמליץ על הספר ובעיקר, על הקריאה בו. בשל רמתו של הספר רצוי לקרוא בו במשותף - הורים וילדים -ובטוחני, כי גם ההורים, יגלו, מידי פעם, משמעויות חדשות לאותם ביטויים השגורים בפיהם.

למורים שביניכם - מדובר בספר שיכול לסייע לכם להטמיע בתלמידיכם עברית ראשונים ומשמעויות של ניבים ופתגמים, וכל זאת באופן קל, נעים ומעודד. ניתן להשתמש בספר כבסיס לשיעורי שפה וחיבור, וכן כמקור לפעילויות חברתיות שונות בכיתה.

משלי משלי - אפרים סידון ודני קרמן - כתר ספרים.
 
 





סנונית ראשונה מפרויקט ספרי הילדים - על הספר "זמן יחד" בהוצאת כנרת


ספרי ילדים הם ממלכה שלמה, המורכבת מחלקים רבים, בעלי מטרות שונות בתכלית.
חלק אחד עוסק בניסיון למקסם את ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד; חלק אחר עוסק בהעשרת הדמיון; חלק נוסף עוסק בכלל בהיכרות עולמם של הילדים למבוגרים האחראיים ואילו חלק אחר מנסה ליצוק תוכן לאותו מושג חבוט, אך נכון, של "זמן איכות" עם הילדים.
ספרם של יערה ונווה כהן, זוג בחיים והורים לילדים, הוא ספר המבקש להזכיר להורים ולילדים שזמן משותף, גם אם הוא מועט, יכול לכלול חוויות רבות ומעשירות לשני הצדדים. מדובר בספר נעים לקריאה, המכוון, כאמור, הן להורים והן לילדים. הספר נחלק לפרקים, כאשר בכל פרק סיפור שלמעשה מציג את ההפעלות הרלוונטיות. במובן זה ניתן לראות בספר מעין גרסא אינטראקטיבית - אשר מוציאה את הסיפור אל הפועל באמצעות הקוראים. בני הזוג כהן מציעים בספרם פעילויות שמתאימות לכל משפחה, בכל מצב ובכל עונה. הם מציעים פעילויות קצרות וארוכות, פעילויות שכוללות לכלוך, אבל גם כאלה שמיועדות לחולי הניקיון שביננו וכן פעילויות indoor,  המיועדות בעיקר לימי החורף הקרים.
על אף שהסיפורים אינם מוקד העניין בספר, הם נחמדים ומצליחים לעניין גם את הקטנים וגם את הגדולים. מדובר בספר שהוא מתנה קלאסית לכל משפחה, בכל חג ואירוע. אבל יותר מזה, אם אתם הורים לילדים - מדובר בספר שהוא פשוט מתנה עבורכם, כמשפחה.
מומלץ בחום.


"זמן יחד : סיפורים והצעות לפעילות משפחתית מהנה ומעשיר "הוצאת כנרת