שנים שאני מחפש ספר שיצליח לשחזר את תחושת הילדות של ישראל הישנה. ספר שישיב את גיבוריו לשדות המושבים והקיבוצים ויתאר את עלילותיהם ותעלוליהם הילדותיים והתמימים.
ספרה של נרי אלומה הצליח, באחת, להחזיר אותי אחורה, לישראל הישנה והטובה, אל הילדות הקסומה, רווית החוויות והאירועים. למקרא הספר ניצבתי שוב לרגע ברחובו הראשי של המושב, ריח הרפת והלול נישא באויר ומסביבי מבקשות חבורות זעירות של ילדים למצוא את ההרפתקאה הבאה.
הספר מתאר את קורותיו של דור, ילד אשר מתקשה בבית הספר, ומעביר את מרבית זמנו ברפת של משפחתו במושב. הספר נכתב, למעשה, כמעין יומן - בו מתאר דור את קורותיו במסגרת משימה שניתנה לו על-ידי מורתו, רותה. עיקר העלילה מתמקד בקשר שנרקם בין דור ובין עגל חדש שנולד ממש בתחילת הספר, ברונו. יחד עם זאת, קשר זה הינו הבסיס לתיאור מורכב של מסכת חייו של דור, על הקשיים עימם הוא מתמודד בבית הספר, החוויות אליהן הוא נקלע בשל סקרנותו הרבה, וכן קשריו עם חבריו ומשפחתו. קשייו של דור מתוארים במקביל לצרותיו של ברונו, העגל - וההתמודדות משפיעה, כאמור, על שניהם.
מדובר, כאמור, באחד הספרים המקסימים שמחזירים את הקורא, באופן מיידי, לתקופות של שנות ה-80 בישראל. תיאורי המושב מצליחים לגרום לגעגועים עזים לתקופה בה הספרים תיארו את חיי היום-יום, ואולי יותר מכך, לתקופה שבה חיי היום-יום בישראל היו כה תמימים ואמיתיים.
ספר שובה לב, המושך את הקורא הצעיר לעלילה מורכבת, אך מסקרנת.
מה הייתי עושה בלי ברונו - נרי אלומה - הוצאת הקיבוץ המאוחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה